סיפורי לוחמים ממלחמת לבנון השנייה Lebanon 2nd warriors stories

מאת אבי כהנא

נושא: השגחה פרטית

שם הסיפור: 'שאי אתה יודע מתן שכרן של מצוות'. 

תקופת האירוע: מלחמת לבנון השניה, אב תשס"ו.

שם המראיין: אברהם כהנא.

שם המראויין: הרב אוריאל מלכה.

רקע: הרב אוריאל, בוגר ישיבת ההסדר קרני שומרון, מלמד ומחנך בישוב, במסגרת השירות הצבאי היה לוחם ביני"ש בצנחנים ולאחר מכן בסיירת בצנחנים, וכעת במילואים הוא שייך לגדוד מילואים של חי"ר.

עיסוקו בימים אלו: כרגע, הרב אוריאל חזר משליחות בחו"ל, וכנראה ימשיך להשפיע במסגרות הוראה.

הסיפור בקצרה: הסיפור שלי  מתחיל כחודשיים לפני המבצע, כשאני בישיבה עייף מאד הולך בדרך הביתה, ויורד במדרגות. אבי מורי התקשר אלי ומספר לי על מישהי שחלתה במחלה ל"ע ונפטרה, משפחתה יושבת בכפר סבא מבלי לדעת מה לעשות, מבלי לקיים הלכות אבילות, ומבלי לקיים דברים בסיסים בהלכה. שאל אותי האם אני יכול ללכת לשם ללמד אותם קצת תורה והלכות? אותה שעה, באמת, לא היה לי כח וזמן, הייתי ממהר ללכת הביתה עייף, וממש לא התאים לי, אבל קיבלתי החלטה ללכת לשם ויהי מה, תוך ויתורים גדולים. הגעתי לשם וראיתי שדבר אחד מדברי אבי מורי לא נפל, המשפחה לא יודעת כלום, יושבים סתם, מספרים סיפורים, התחלתי לשמוע על הנפטרת, לימדתי אותם לומר קדיש וקצת דברי תורה, היתה היכרות נחמדת, הרגשתי שהיתה להם הקלה, ומשם המשכתי הבייתה ושכחתי מהעניין.

אחרי חודשיים קיבלתי צו שמונה, מלחמת לבנון השניה, תפסה אותי כשאני על מזוודות: תכננתי לטוס לחו"ל לשליחות במסגרת 'עמיאל', וממש כיומיים לפני הטיסה כשאני על מזוודות ואשתי בהריון עם ארבעה ילדים, אני מקבל טלפון צו שמונה. הסוכנות כששמעה על זה, לחצה עלי מאד שאצא לחו"ל כי כבר התחייבתי לקהילה שם, המשפחה גם היא יכלה לנצל את קשריה ולפטור אותי מהמלחמה, אבל אחוות הלוחמים גברה על כל הטיעונים, והחלטתי שאני הולך לקרב.

הנס הראשון: כשנכנסנו לעומק לבנון, התבשרנו על שנים עשר חיילים מהגדוד  שהיו בעתודה ונהרגו מקטיושה בכפר גלעדי, בידיעה המרה הזאת התחלנו את הקרב. היום הראשון עבר עלינו יחסית בשלום, בלילה השני הלכנו כחמשה קליומטר במקום סבוך עד שהגענו לכפר 'רבת עלדין', כשהגענו ליעד נתקלנו במחבל שהיה בתוך בית, החוליה הפורצת נכנסה, והמחלקה כיתרה את הבית, קיבלנו צרור רוחב, הכדורים שרקו לחיילים בין האזניים, והשבנו מכת אש אדירה, התחיל להיות אנדרלמוסיה שלימה, לא ידענו מי יורה על מי, נכנסנו לתוך בית בהוראת המ"פ. לקראת הבוקר המ"פ אמר 'היכון לקראת התקפת מוצב על הבוקר', וכמו שאמר כך היה: שתי חוליות חיזבאלה תקפו אותנו משני כיוונים, חוליה אחת הסיחה את הקרב בירי אש מנק"ל, ואילו החוליה השניה ניסתה ליירת את הבית בRPG . כידוע ש RPG אחד במרכז הבית יכול להרוג את כל החיילים שבחדר. סך הכל נורו עלינו שלשה פגזי RPG, הראשון פיספס את הבית, השני פגע בקצה של הבית, והרעיד את כל הבית, השלישי הגיע למרכז הבית אבל פגע בגובה הבית והרס את כל הגג. זהו הנס הראשון, כולנו נשארנו בריאים ושלימים.

הנס השני: קיבלנו משימה להגיע למרכז הכפר ולאבטח את הציר המרכזי שממנו עתידים לנוע כוחות צה"ל, השתלטנו על הבתים והכנו עמדות לאבטח את הציר, הגיעה יחידה מובחרת כנראה של הנח"ל במשאית, זיהו דמות בתוך הבית, ודימו שאנחנו מחבלים, המשאית עצרה והיחידה הזאת פתחה עלינו במכת אש אדירה לכל חלון ופתח שהיו בבית, אותה שעה הנחתי את הראש בקומה שניה ליד הדלת של המרפסת, מכת האש האדירה העירה אותי בצורה כזאת שזחלתי אחורה לקרן זוית ולא התרוממתי. הירי נמשך עד שהצלחנו לעלות בקשר מול החטיבה ולומר שאלה כוחותינו וחדלנו את האש. למחרת בבוקר ראיתי את הסמיכה שהייתה מעל ראשי בדלת המרפסת, כולה היתה מנוקבת מכדורים מ 20 ס"מ מעל הראש ומעלה. המ"פ הגדיר את כל הלילה הזה כנס אחד גלוי: אם חייל אחד היה משיב באש, היחידה הזאת היתה מחסלת אותנו. ועוד שאף אחד לא נפגע למרות שכולם היו בעמדות.

סוף דבר: הגענו הביתה. עשינו סעודת הודיה, אבי מורי ביקש שאספר על הניסים שקראו לי במלחמה, סיפרתי את הסיפור הנ"ל והתיישבתי, אבי מורי גם הוא קם ורצה לומר משהו: כשהבן שלי היה במלחמה, היינו מודאגים מאד, אשתו בהריון והוא היה אמור לצאת לשליחות בחו"ל, לא יכולנו לישון בלילות. לילה אחד שכן הצלחתי קצת לישון, חלמתי חלום, ובחלומי אני רואה אנשים מבוהלים הולכים בדרכם לבית הקברות, בכניסה לבית הקברות אני רואה בן אדם שמסתכל עלי ורואה אותי מתקרב, אותו אדם מסמן לי 'עצור'! ואומר: 'הבן של מלכה יכול ללכת, אין מה לדאוג'. כשחישבנו את התאריכים של החלום עם המציאות של המלחמה, הגענו למסקנה שאותה עת שאבי מורי חלם את החלום, זו היתה אותה שעת התקלות הדו"צ של הגדוד שלנו עם היחידה המובחרת, אותה תנועה אינסטקטיבית, שזחלתי אחורה ולא התרוממתי והצילה לי את החיים. הוסיף אבי מורי ואמר: 'אותו בן אדם שבחלום היה, לא אחר, מאותה אשה שנפטרה מאותה מחלה'.

 

Advertisements

תגובה אחת בנושא “סיפורי לוחמים ממלחמת לבנון השנייה Lebanon 2nd warriors stories

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s