מכתב ניחומים – Condolence

מאת לבנת שלזינגר

משפחת מלכה היקרה,
במוצ"ש פרשת מקץ קיבלתי הודעה מרחלי חברתי הטובה
'אחי אורי היה על אוטובוס הצוערים. ההלוויה בשעה 23:00.
קפאתי על מקומי. לרגע לא הצלחתי להבין מה באמת קורה.
היא לא כתבה שהוא נשרף למוות אך היא כתבה הלוויה?
איבדתי את שיווי המשקל. ושאלתי את זאבי בעלי מה הוא מצליח להבין.
לא האמנתי.
אני מכירה אותו – האח האהוב של רחלי.
האח שאיתו התייעצה בכל תחום, האח שהצחיק אותה עד דמעות
ולפעמים אפילו הרגיז אותה באופטימיות התמידית שלו.
'הוא לא עצוב לפעמים'? היא שאלה אותי – מה זו השמחת התמידית הזו?
בשבעה שמעתי עליו קצת יותר, סיפורים שאחרי מביעים את עוצמת האישיות,
את הגדולה, את הכח להוביל, לתמוך ולהיות שם בשביל מי שצריך.
כך גם במותו.
משפחת מלכה היקרה לי מאוד, כאב גדול הוא לכולנו,
אני מאחלת ומייחלת  שיהיה לכם את הכח להתמודד עם גודל האסון
כמשפחה תומכת ומלוכדת שתעברו את זה יחד .
שולחת את ברכתי לאורטל ולילדים שיהיו חזקים.
אני יודעת ששום דבר לא יוכל להשלים את החסר וכולי תפילה שתזכו לשמחות רבות
ובריאות איתנה עד 120!
בהערכה רבה
ואהבה גדולה,
לבנת שלזינגר,
קיבוץ סעד

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s